יום שלישי, 7 בפברואר 2012

גאדה גבארין- מהפכת הידע - דוד חן

כסטודנטית של פרופ' דוד חן, וכמושפעת רבות בתפיסותיו החינוכיות וזכיתי להיות מודרכת על ידו בעבודת הגמר שלי בתואר השני, רואה חשיבות רבה להתעדכן במאמרים שלו.
בהמשך לתגובה שלי להרצאתו של פרופ' חן בנושא "מהפכת הידע", אני משתפת אותכם במאמר מעניין לפרופ' חן, שדן במעמדה של  תוכנית הלימודים בחינוך בעידן הדיגיטאלי  ומהפכת הידע..


תכנית לימודים. יש דבר כזה?

מאת דוד חן

אנו חיים בעידן שכמות הידע המשותף שהאנושות מייצרת בו בכל שנה אדירה; אפשר לתארה כשוות ערך למיליון ספרים חדשים בכל שנה.
חברת הידע מציגה אתגר כבד לפני מי שחושב ברצינות על תכנית הלימודים: כיצד מגשרים בין יכולת הלמידה המוגבלת של הפרט לבין כמויות הידע העצומות שהאנושות מייצרת? ההתעלמות הנהוגה בחוגי החינוך מן הבעיה אינה פותרת אותה.
אנשי החינוך חייבים לתת תשובה על שתי הבעיות הקוריקולריות הגדולות: בהיבט האיכותי – כיצד משפיע מבנה הידע ומשמעותו על מבנה תכניות הלימודים; בהיבט הכמותי – כיצד ליצור התאמה בין הכמות הגדלה והולכת של הידע האנושי לבין הספק הלמידה המוגבל של הפרט. עד כה אין תשובה לשאלות אלו, ולא זו בלבד אלא שהן לא עומדות כלל על סדר היום המקצועי של חוקרי תכנית הלימודים ומעצביה.
אפשר לראות שהמשתנים העיקריים של מהות הידע השתנו, אך התאוריה הקוריקולרית מושתתת כולה על המבנה הקלאסי של הידע. בעשורים האחרונים כמעט לא התפרסם מחקר חשוב בתחום.
במערכת החינוך יש שני רכיבים מרכזיים: הראשון הוא האדם הלומד; השני הוא הידע הנלמד. לא ייתכן שמערכת החינוך תתעלם לגמרי ממרכזיות הרכיב השני.
בעוד מדינות נאורות שמערכות החינוך שלהן נחשבות מוצלחות, לדוגמה פינלנד, סינגפור, בריטניה, יפן וארצות הברית, הקימו מרכזים לאומיים העוסקים בנושא הקוריקולום, הרי שבאקדמיה העיסוק המחקרי והתאורטי בתחום כמעט נעלם.
לציין היא יצירת דיון ציבורי מושכל בהיבטים הערכיים והחברתיים של הקוריקולום. דיון מושכל פירושו הבנת הדילמות המהותיות בנושא תכנית הליבה, השלכות ההפרטה והדה־צנטרליזציה של נושאים קוריקולריים, המשמעות החברתית והתרבותית של שמירה על ידע חיוני לקוהרנטיות ולחוסן של הקהילה וההשלכות מרחיקות הלכת של איכות הפיתוח של משאבי האנוש.
לסיכום, מטרת המאמר היא להביא לפני הקוראים בקליפת אגוז את מכלול הסוגיות הקשור בנושא הקוריקולום ופיתוחו. הוא פתח בתיאור הבעייתיות שבהתייחסות לנושאי התוכן במערכת החינוך, המשיך בהיבטים האיכותיים והכמותיים של הסוגיה האוניברסלית של הקוריקולום וסיים בהצבת אתגרים ממשיים הן למערכת החינוך והן לאקדמיה. עמידה באתגרים אלו תוכל אולי להוציא את מערכת החינוך מן המבוכה וההזנחה של אחד משני עמודי התווך של מערכת החינוך.
התשובה על השאלה הניצבת בראש המאמר חד־משמעית: יש דבר שנקרא תכנית לימודים. יש גם צורך מידי להתעשת ולפעול לשיקומה.
לקריאת המאמר המקורי ולרשימה הביבליוגרפית:
http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=15076&CategoryID=1624&Page=1 

זועבי גיהאן - מהפכת הידע פרופ' דוד חן

קודם כל חשוב לציין בגדול שההרצאה של פרופ' דוד חן הייתה מעניינת מאוד,מאורגנת לפי ראשי פרקים ...
אשר הציגאת ההבדל בין הידע המועבר דרך הדפוס (סטטי) לעומת הידע המועבר באמצעים טכנולוגיים(דינמי).
הנושא הוסבר ע"י פרופ' דוד חן בצורה ברורה והיה קל מאוד לעקוב אחרי הדברים ובנוסף לדוגמאות של ההשוואה בין מאפייני ייצוג ידע מודפס (אינרטי) שאינו משתנה לבין ייצוג ידע דיגיטאלי (שמוצג במחשב - קונקרטי) שתרמו במידה טובה לצופה.
כידוע לכולנו שבעולם הדיגיטאלי כלי המחשב הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמורה ומהתלמיד הלומד בבית הספר, אני חושבת שאנו כמורים יכולים ללמד בצורה מאורגנת יותר בסביבה טכנולוגית עתירת מידע שהיא לפי דעתי גם כן תאפשר לכל לומד להשתלב בחברה הדיגיטאלית ותעזור לו במידה רבה להפנים את הידע בצורה מובנת ועקבית יותר מאשר ללמוד במסגרת כיתתית דבר שמחייב הלומד להגיע בזמן ולהיות נוכח במקום.
לעומת הידע במחשב שבאמצעותו יתן מענה לתלמידים בכל שעה ובכל מקום. וזה הופךאת התלמיד ללומד עצמאי בסביבה הטכנולוגית.
כאן אני מחזקת את עמדתו של פרופ' דוד חן בעניין שהמושג של המקום (בית הספר) הולך ומאבד את משמעותו וגם כן את המושג של הזמן (יום לימודי ארוך) הופך להיות חסר משמעות ,ז"א שהתלות בזמן ובמקום חסר משמעות לגבי השינויים שתצטרך מערכת החינוך לעשות בעידן המאה ה - 21 .
והנקודה המרכזית שרציתי להדגיש אותה היא שהטכנולוגיה הפכה להיות  שווה לכל בן אדם שמכיוון שהמחשב הינו זמין ופעיל יותר.דבר זה נותן לבן אדם (מורים, מדריכים , תלמידים ....). להיות נגישים יותר וכבר מרגישים שהטכנולוגיה בידיים.
המורה יהפוך לתומך ומגשר בין התלמידים לבין הסביבה הטכנולוגית שדרכה יחשפו למספר רב של מקורות ידע ובמגוון דרכים שונים... וזה הלומד אנו מאפשרים לתלמידים להגיע לידע הרצוי .

בעקבות הצפייה העלו שאלות:
1. מה השלכתו של מהפך הידע בקרב התלמידים שעוברים את השינוי  של הפנת הידע ?
2. האם יעלו במהלך השנים הבאים חסרונות עקב השתלבותנו במהפך הזה ?

לסיכום למדתי על הידע המודפס שהוא סטטי, מבודד לעומתו הידע הדיגיטאלי הוא ידע רשתי,מורכב, דינמי ונגיש.
בברכה ... זועבי ג'יהאן

יום שני, 6 בפברואר 2012

גאדה גבארין- מהפכת הידע

פרופ' דוד חן הציג באופן מדהים וברור את ההבדל בין שתי צורות ייצוג הידע - ידע דגיטאלי מול ידע טקסטואלי בספרים. תמיד הרגשנו את השוני בין שתי צורות ייצוג הידע אבל לא בקלות היינו מצליחים להבחין במאפיינים  שלהם.
אני תומכת בדבריו של דוד, כשהתייחס לתוכנית הלימודים במערכת החינוך, והדגיש על הצורך להתאים אותה למצב שבו ייצוג הידע הפך להיות לינארי, אינסופי, רב פנים, אינטראקטיבי, דינאמי ונגיש..
האיר נקודה מאוד חשובה בקשר למעמדו של ביה"ס והמורה כאשר הידע הפך להיות אינו תלוי זמן ומקום, הידע מגיע לתלמיד בבית ובכל מקום, לכן ביה"ס מאבד את משמעותו, והמורה אינו מקור הידע הבלעדי לתלמידים.
לאחר ההרצאה יצאנו בתובנות שמהפכת הידע בעיצומה. תורמת ללמידה אפקטיבית ונותנת מענה לשונות בין הלומדים.

נשאלות שאלות מאוד מעניינות:
* מה השלכותיה של מהפכה זו על התלמידים מבחינה קוגנטיבית?
* איזה אסטרטגיות חשיבה מפתח הלומד דרך למידה מתוקשבת?
* האם מערכת החינוך גמישה כדי לשנות את המדיניות שלה ולהתאים את עצמה לעידן דיגיטאלי חדש?

יום ראשון, 29 בינואר 2012


כבוגרת הקורס "מדעי החינוך במאה ה- 21" וכמי שנפלה לה הזכות הגדולה לשמוע את משנתו של פרופ' דוד חן במהלך סמסטר שלם אשתף בקצרה  על מהפכת הידע.
בפתח הדברים פרופ' דוד חן עושה הבחנה מאוד ברורה בין חינוך של המאה ה- 19 וחינוך של המאה ה- 21. תהליכי הגלובליזציה גרמו לשינויים חברתיים, תרבותיים כלכליים ופוליטיים. מושג "הכפר הגלובלי" הפך לשגור בפינו והמשמעות היא הסרת גבולות וחיזוק מגמת הומוגניזציה. עם התפתחות הטכנולוגיה המתקדמת ומואצת המאפשרת להגיע אל המידע באופן זמין בכל רגע  בכל נושא לכל אדם, או משאב אחר   כך שאמצעי המידע התרבו וסוכני הידע הפכו למגוונים גם מחוץ לבית הספר.
לפיכך מציע פרופ' דוד חן לגבש מחדש את כל תחום החינוך אשר יתאים למאה ה- 21, לעולם הגלובלי ואשר יכשיר את התלמיד אל עולם זה. לפיכך יש לגבש תכניות לימודים עם מקצועות ליבה כגון: שפת אם, אנגלית, ידע עולם, ידע עולם חברתי-תרבותי ומיומנויות יסוד בהיקף של 30% ו-את 70% הנותרים יש להקדיש ללימודי בחירה שיקבעו במשותף ע"י התלמיד והוריו. לימודי הבחירה יאפשרו התאמה לשונות
הקיימת בקרב התלמידים.
 מעמדו של המורה  משתנה אף הוא שכן מכיוון ואין הוא סוכן הידע הבלעדי  תפקידו במערכת מוגדר כמתווך בין התלמיד לידע, עליו יהיה ללמד  כלים בהם התלמיד יוכל ללמוד באופן עצמאי ואחראי ללמידה האישית.

פרופ' חן רואה בתחום החינוך כבתחום המדע ולא כפי שנהוג היה לראותו שייך לתחום הפילוסופיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. בחינת נושא החינוך תחת משקפי המדע מאפשרת ראיה אחרת  המלמדת רבות על הסיבות לשונות בקרב התלמידים . תורשה וסביבה מהווים גורמים משפיעים בהיקף של בין 80-60%  לפיכך יש לראות בכל אחד מהתלמידים יישות לומדת בפני עצמה ולהתייחס אליה באופן טבעי ונורמלי. לפיכך לא ניתן להגדיר כיתות ככיתות הומוגניות מכיוון שאין אחידות בקרב התלמידים, כל אחד הינו יחיד, שונה ומיוחד.
 מאז המצאת הכתב החלו להצטבר מאגרי מידע רבים ומידע זה הולך ומתעצם בכל רגע וניתן להגיע אליו באופן נגיש ביותר. בשל העלייה הרבה והמהירה בידע הציבורי, הפילוגנטי נוצר פער בין הידע האישי, אונטוגנטי לידע הציבורי. קשה מאוד להגיע לכל כך הרבה מידע בזמן קצר כל כך. לפיכך תפקידה של מערכת החינוך יהיה לפתח בתלמיד חשיבה ביקורתית, יכולת למידה עצמית ולמידה של כלים להתמודד עם כמוית הידע הרבות. המורה חייב לשנות את תפקידו ממקור ידע בלעדי למתווך הידע הציבורי לידע אישי של התלמיד.