יום שלישי, 7 בפברואר 2012

גאדה גבארין- מהפכת הידע - דוד חן

כסטודנטית של פרופ' דוד חן, וכמושפעת רבות בתפיסותיו החינוכיות וזכיתי להיות מודרכת על ידו בעבודת הגמר שלי בתואר השני, רואה חשיבות רבה להתעדכן במאמרים שלו.
בהמשך לתגובה שלי להרצאתו של פרופ' חן בנושא "מהפכת הידע", אני משתפת אותכם במאמר מעניין לפרופ' חן, שדן במעמדה של  תוכנית הלימודים בחינוך בעידן הדיגיטאלי  ומהפכת הידע..


תכנית לימודים. יש דבר כזה?

מאת דוד חן

אנו חיים בעידן שכמות הידע המשותף שהאנושות מייצרת בו בכל שנה אדירה; אפשר לתארה כשוות ערך למיליון ספרים חדשים בכל שנה.
חברת הידע מציגה אתגר כבד לפני מי שחושב ברצינות על תכנית הלימודים: כיצד מגשרים בין יכולת הלמידה המוגבלת של הפרט לבין כמויות הידע העצומות שהאנושות מייצרת? ההתעלמות הנהוגה בחוגי החינוך מן הבעיה אינה פותרת אותה.
אנשי החינוך חייבים לתת תשובה על שתי הבעיות הקוריקולריות הגדולות: בהיבט האיכותי – כיצד משפיע מבנה הידע ומשמעותו על מבנה תכניות הלימודים; בהיבט הכמותי – כיצד ליצור התאמה בין הכמות הגדלה והולכת של הידע האנושי לבין הספק הלמידה המוגבל של הפרט. עד כה אין תשובה לשאלות אלו, ולא זו בלבד אלא שהן לא עומדות כלל על סדר היום המקצועי של חוקרי תכנית הלימודים ומעצביה.
אפשר לראות שהמשתנים העיקריים של מהות הידע השתנו, אך התאוריה הקוריקולרית מושתתת כולה על המבנה הקלאסי של הידע. בעשורים האחרונים כמעט לא התפרסם מחקר חשוב בתחום.
במערכת החינוך יש שני רכיבים מרכזיים: הראשון הוא האדם הלומד; השני הוא הידע הנלמד. לא ייתכן שמערכת החינוך תתעלם לגמרי ממרכזיות הרכיב השני.
בעוד מדינות נאורות שמערכות החינוך שלהן נחשבות מוצלחות, לדוגמה פינלנד, סינגפור, בריטניה, יפן וארצות הברית, הקימו מרכזים לאומיים העוסקים בנושא הקוריקולום, הרי שבאקדמיה העיסוק המחקרי והתאורטי בתחום כמעט נעלם.
לציין היא יצירת דיון ציבורי מושכל בהיבטים הערכיים והחברתיים של הקוריקולום. דיון מושכל פירושו הבנת הדילמות המהותיות בנושא תכנית הליבה, השלכות ההפרטה והדה־צנטרליזציה של נושאים קוריקולריים, המשמעות החברתית והתרבותית של שמירה על ידע חיוני לקוהרנטיות ולחוסן של הקהילה וההשלכות מרחיקות הלכת של איכות הפיתוח של משאבי האנוש.
לסיכום, מטרת המאמר היא להביא לפני הקוראים בקליפת אגוז את מכלול הסוגיות הקשור בנושא הקוריקולום ופיתוחו. הוא פתח בתיאור הבעייתיות שבהתייחסות לנושאי התוכן במערכת החינוך, המשיך בהיבטים האיכותיים והכמותיים של הסוגיה האוניברסלית של הקוריקולום וסיים בהצבת אתגרים ממשיים הן למערכת החינוך והן לאקדמיה. עמידה באתגרים אלו תוכל אולי להוציא את מערכת החינוך מן המבוכה וההזנחה של אחד משני עמודי התווך של מערכת החינוך.
התשובה על השאלה הניצבת בראש המאמר חד־משמעית: יש דבר שנקרא תכנית לימודים. יש גם צורך מידי להתעשת ולפעול לשיקומה.
לקריאת המאמר המקורי ולרשימה הביבליוגרפית:
http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=15076&CategoryID=1624&Page=1 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה